האצה בחינוך מחוננים ומצטיינים

מאת ד"ר גילמור קשת. האצה לימודית הינה אחת מהאסטרטגיות המתאימות לתלמידים מחוננים ומצטיינים, בנוסף להעשרה והעמקה. האצה לימודית מבוססת על ההכרה שיכולת החשיבה והלמידה וקצב ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית אינם קשורים בהכרח לקצב ההתקדמות של הגיל הכרונולוגי ואינם מותאמים בין בני אותה שכבת הגיל. תלמידים מחוננים ומצטיינים אינם זקוקים להקדמות ארוכות ולחזרתיות מאחר שהקליטה והחשיבה שלהם מהירות (Paz-Baruch, 2014; Rogers, 2015; Van Tassel-Baska, 2005)[1]. בנוסף הם זקוקים ללמידה ברמות מורכבות והעמקה גדולות (Van Tassel-Baska, 2005). תכנית האצה מיטבית הינה תכנית המספקת לתלמידים את הלמידה שהם מוכנים אליה בקצב, ברמת המורכבות וההעמקה ובגיל המתאימים להם.  דרכי האצה האצה בתחום דעת: תכנון הלמידה באופן … להמשיך לקרוא האצה בחינוך מחוננים ומצטיינים

הוראה מבדלת: מה תלמידים מעדיפים?

תקציר של מאמר מאת לני קנבסקי, העוסק בהעדפות הלמידה של תלמידים שאותרו כמחוננים בהשוואה לאלו שלא אותרו כמחוננים,  Deferential Differentiation: What Types of Differentiation Do Students Want? Lannie Kanevsky. Gifted Child Quarterly, 2011 55:279 הבדלת ההוראה בכיתה ההטרוגנית משמעה היענוּת לשונות בקרב תלמידי הכיתה (Ann Tomlinson, Educational leadership 1999). קיימות טכניקות מגוונות להבדלה של מרכיבי ההוראה, בתוכן, בתהליך, בסביבה ובתוצר. בירור הטכניקות המועדפות על תלמידים מבין הטכניקות המומלצות, יכול למקד את המורים בדרכי הבדלה שבהן התלמידים שלהם לומדים באופן המיטבי. בנוסף, העדפת התלמידים יכולה להבהיר למורה היכן "איזור ההתפתחות הקרוב" של כל תלמיד/ה כדי לדעת כיצד לאתגר אותה/ו. איזור זה הוא תחום תיאורטי פסיכולוגי מסביב ללומד שבו … להמשיך לקרוא הוראה מבדלת: מה תלמידים מעדיפים?

מודל מייקר להוראה מבדלת (דיפרנציאלית)

ג'וּן מייקר (1982) פיתחה מודל מעשי להוראה המותאמת לתלמידים מחוננים. עקרונות המודל מדגישים את הצורך בחשיבה מופשטת, מורכבות גבוהה, מגוון, ארגון סביב עקרונות וסוגיות מפתח, מחקר, מחקר על דמויות הקשורות לתחום, חשיבה מסדר גבוה, גילוי ותהליכי חשיבה פתוחים, הוכחה הנמקה וטיעון, בחירה, אינטראקציות בקבוצה, בעיות אותנטיות וקהל מהעולם האמיתי, העברה ליישום ופתרון בעיות אחרות. זהו פוסט ראשון בסדרה על הוראה מבדלת (דיפרנציאלית). בכיתות הרגילות ואף בכיתות מצטיינים ומחוננים קיימת הטרוגניות מפתיעה בשיעורה. מאחר שהתלמידים הם אלו הבונים את הידע שלהם בדרכים הייחודיות להם, יש לתת מענה לצרכים המאפיינים אותם. לקריאה נוספת: מבוא להוראה מבדלת (דיפרנציאלית) ואוסף אסטרטגיות של הוראה מבדלת בבלוג במוזה. ופה, הבדלה לתלמידים מחוננים (דפנה … להמשיך לקרוא מודל מייקר להוראה מבדלת (דיפרנציאלית)

פיתוח סוגי משימות מתמטיות המטפחות יצירתיות, מאת ד"ר אלכס פרידלנדר

ד"ר אלכס פרידלנדר, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע. חקר מתמטי הוא תהליך, בו "המתמטיקאי" (כלומר, העוסק בפעילות מתמטית) מתמודד עם סיטואציה לא מוכרת, מתוך כוונה ללמוד על מושגים, פעולות או מבנים מתמטיים, להעמיק את ההבנה שלהם או לבחון אפשרויות ליישם אותם מחוץ לתחום המקצוע (ראה למשל, Schoenfeld, 1994; Swan, 1993; Wheeler, 1993).  למרות התפיסות השונות לגבי אופיו ומהותו של החקר המתמטי, קיימת הסכמה לגבי המטרות העיקריות של פעילות חקר מתמטי: הבנה מעמיקה של מושגים, פעולות וקשרים מתמטיים. הרחבת והעמקת הידיעות בנושאים שונים במתמטיקה. פיתוח יכולת התמודדות עם בעיות פתוחות וסיטואציות לא מוכרות, תוך כדי הפעלה, שילוב ושימוש במושגים הנלמדים. … להמשיך לקרוא פיתוח סוגי משימות מתמטיות המטפחות יצירתיות, מאת ד"ר אלכס פרידלנדר

תפיסות מורי מחוננים אודות המורה והוראת היסטוריה המתאימים לתלמידים מחוננים, מאת דפנה הרן

דפנה הרן, MA, תלמידה לתואר דוקטור באוניברסיטת חיפה (מנחה: פרופ' רוזה לייקין), מחנכת, מורה להיסטוריה ורכזת כיתות מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הרצאת עוגן במפגש צוות האגף למחוננים ולמצטיינים (5/1/2016), המינהל הפדגוגי במשרד החינוך. במהלך המחקר פותחו שני מודלים המאפשרים תיאור וניתוח של תפיסותיהם המוצהרות ושל תפיסות הביצוע של מורים המלמדים היסטוריה בכיתות המחוננים, אודות מאפייני המורה וההוראה המתאימים לכיתות אלו. מניתוח הראיונות והתצפיות, ניתן היה להבחין בפערים בין התפיסות המוצהרות של המורים ובין תפיסות הביצוע שלהם: בעוד שהתפיסות המוצהרות משקפות בדרך כלל פרופיל מובהק או בולטות של מאפייני אחד הפרופילים, דיאלוגי או סמכותי, תפיסות הביצוע משקפות שילוב בין מימדי שני הפרופילים – הדיאלוגי … להמשיך לקרוא תפיסות מורי מחוננים אודות המורה והוראת היסטוריה המתאימים לתלמידים מחוננים, מאת דפנה הרן

מלגות למחקר על למידה משמעותית

ידיעה חשובה מלשכת המדען הראשי של משרד החינוך:  קול קורא למלגות ע"ש זלמן ארן לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך לשנת 2016. נושא המחקר הוא למידה משמעותית. אתם מוזמנים להציע מחקרים בנושא זה באוכלוסיית המצטיינים והמחוננים (חמישון העליון) לדוגמה, מחקר על חשיבה יצירתית, למידה בדרך החקר, ניהול המקדם תרבות בית ספרית המעודדת הוראה ללמידה משמעותית, הוראה דיפרנציאלית ועוד.  מאתר המדען הראשי: מטרת התכנית פיתוח תשתיות ידע עדכניות אשר יתנו מענה לאתגרי המעשה החינוכי במאה ה- 21 ויתמכו בקידום מדיניות משרד החינוך.  התכנית יוצאת מנקודת הנחה כי ערוץ מרכזי לפיתוח ידע חדש בתחום החינוך הוא באמצעות עבודות דוקטורט. לשם כך, התכנית שמה למטרה להשקיע בדוקטורנטים … להמשיך לקרוא מלגות למחקר על למידה משמעותית

יום למידה ופיתוח מקצועי באגף למחוננים ולמצטיינים

כחלק מפעילות המחקר והפיתוח הנעשית באגף למחוננים ולמצטיינים יתקיים מחר יום עיון לחברי הצוות. במפגש יציגו חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים את מחקריהם בהרצאות ובסדנאות. מנחם נדלר, מנהל האגף למחוננים ולמצטיינים יפתח את המפגש, לאחר מכן אציג בקצרה את תחומי הפעילות של המו"פ המתוארים איור לעיל. תיערך הרצאת פתיחה, שני סבבים של מעגלי מחקר בהם מדריכי האגף יפגשו את החוקרים והרצאת סיכום. ריכוז המפגש: פנינה זלצר, גילה גוטמן וגילמור קשת מטרות המפגש: לחשוף את צוות האגף למחקר עכשווי המתקיים סביבנו בנושא המחוננים והמצטיינים. לאפשר למדריכים להעלות שאלות אל מול החוקרים – שישמשו את מדריכי האגף לקראת חשיבה ומחקרים עתידיים ואת החוקרים. קידום מוטיבציה למחקרי פעולה בשטח המחוננים והמצטיינים לאפשר חשיבה אגפית על אפשרויות היישום של … להמשיך לקרוא יום למידה ופיתוח מקצועי באגף למחוננים ולמצטיינים

למידה המבוססת על מקום – מעבדה פעילה בשיעורי עיתונאות

A Collaborative Approach to Experiential Learning in University Newswriting and Editing Classes: A Case Study. Parks, P. (2015).  Journalism and mass communication educator, 70(2), 125-140. בחקר המקרה מתואר שילוב של שני קורסים בעיתונאות, דיווח ועריכת חדשות, בעזרת שידור חדשות שבועי מקוון מהקמפוס (Parks, 2015). הפרויקט אפשר למידה התנסותית המבוססת על מקום – place based learning . במקרה זה הסטודנטים דיווחו על חדשות ואירועים שהתרחשו בקמפוס וקשורים לחייהם שם. "בלמידה מבוססת מקום "בית הספר מקשר את התלמידים להיסטוריה ולמסורות המקומיות, לנופים ולתרבויות, להזדמנויות ולהתנסויות המקומיות – ומשתמש בהם כבסיס ללמידת ספרות, מתמטיקה, אמנות, חברה ואזרחות, מדע ותחומים אחרים בתכנית הלימודים. בדרך … להמשיך לקרוא למידה המבוססת על מקום – מעבדה פעילה בשיעורי עיתונאות

מסגרות לימוד למחוננים: קבוצה בתוך קבוצה

מסגרת לימוד למחוננים בכיתה ההטרוגנית: קבוצה הומוגנית בתוך כיתה רגילה (כמעט).  The Cluster Grouping Handbook: A Schoolwide Model How to Challenge Gifted Students and Improve Achievement for All. Susan Winebrenner, Dina Brulles    The school wide cluster grouping model,SCGM, הוא מודל לארגון השכבה כך שהמחוננים לומדים במסגרת אחת מכיתות השכבה יחד עם תלמידים בעלי יכולות מגוונות. לפי המודל, התלמידים המחוננים מקובצים לפי היכולות שלהם והתלמידים האחרים מקובצים לפי רמת ההישגים שלהם. כוונת מפתחי המודל היא ליצור איזון של יכולות התלמידים בכיתות ולהפחית את פערי למידה הקיימים בכל כיתה וכיתה, ללא הסללה. כדי לתכנן את ארגון השכבה ממיינים את התלמידים לחמש קבוצות: קבוצה 1. מייצגת … להמשיך לקרוא מסגרות לימוד למחוננים: קבוצה בתוך קבוצה

תחרויות מקדמות יזמות, חדשנות ויצירתיות

הידעתם? נפוליאון הבטיח פרס כספי למי שיפתח דרך לשמר מזון בשביל הצבא שלו צ'רלס לינדברג זכה בפרס אורטיג של מועדון התעופה האמריקאי כשהיה האדם הראשון שטס ברציפות מניו יורק לפריז. מדי החנייה פותחו כחלק מתחרות על פרס כספי ב- 1933 תחרויות הן "זירת אימונים למצוינות, אך גם עלולות לגרום לפגיעה בשוויון הזדמנויות" Riley & Karnes 2007 תחרויות מאפשרות לתלמידים בכל הגילאים להפגין יזמות, חדשנות ויצירתיות. הן יכולות להתמקד בתחום דעת מסוים או לחצות מספר תחומים, כחלק מתכנית הלימודים בבית הספר, כהזדמנות הניתנת מחוץ לבית הספר, או כאירוע בינלאומי, בין אם זו נבחרת של תלמידים מוכשרים המתמודדת עם אתגר במהלך התחרות, … להמשיך לקרוא תחרויות מקדמות יזמות, חדשנות ויצירתיות