הוראה מבדלת: מה תלמידים מעדיפים?

תקציר של מאמר מאת לני קנבסקי, העוסק בהעדפות הלמידה של תלמידים שאותרו כמחוננים בהשוואה לאלו שלא אותרו כמחוננים, 

Deferential Differentiation: What Types of Differentiation Do Students Want? Lannie Kanevsky. Gifted Child Quarterly, 2011 55:279

הבדלת ההוראה בכיתה ההטרוגנית משמעה היענוּת לשונות בקרב תלמידי הכיתה (Ann Tomlinson, Educational leadership 1999). קיימות טכניקות מגוונות להבדלה של מרכיבי ההוראה, בתוכן, בתהליך, בסביבה ובתוצר. בירור הטכניקות המועדפות על תלמידים מבין הטכניקות המומלצות, יכול למקד את המורים בדרכי הבדלה שבהן התלמידים שלהם לומדים באופן המיטבי. בנוסף, העדפת התלמידים יכולה להבהיר למורה היכן "איזור ההתפתחות הקרוב" של כל תלמיד/ה כדי לדעת כיצד לאתגר אותה/ו. איזור זה הוא תחום תיאורטי פסיכולוגי מסביב ללומד שבו הוא יכול לשתף פעולה עם אחרים (מורים, בני הגיל, מומחים ועוד) כדי לפתור בעיות מורכבות (ויגוצקי 1978, הולצמן, 1997). 

החוקרת מדגישה במבוא כי במושג "העדפות למידה", אין הכוונה ל-"סגנונות הלמידה" הגלובליים, שהוצעו ע"י Dunn and Dunn בשנת 1978. אלו הן תכונות האמורות להיות יציבות במערכי למידה שונים ותחומי דעת שונים. לעומת זאת, העדפות הלמידה הן מצבים האמורים להות שונים בין תחומי דעת, הקשרים וזמן (Curry 1983, Riding 1997). למעשה, התיאוריה לפיה הוגדרו תכונות בשם "סגנונות למידה" ונטען כי יש להתאים את סיגנון ההוראה לסגנון הלמידה של התלמיד, הופרכה בשנים האחרונות. לקריאה נוספת ניתן לפנות לאתר איגוד האמריקאי למדעי הפסיכולוגיה (APA)  ול- the chronicle of higher education (ג"ק). 

במחקר נבדקו עמדותיהם של תלמידי כיתות ג'-ח' ביחס לכ- 100 דרכי הבדלה או דיפרנציאציה של תכנית הלימודים וההוראה. נערכה השוואה בין 416 תלמידים שאותרו כמחוננים לבין 230 תלמידים שלא אותרו כמחוננים. החוקרת ביקשה מהתלמידים לכתוב אם הם מסכימים או לא מסכימים להיגדים ב-10 קטגוריות:

  1. קצב הלמידה
  2. למידה שיתופית (בזוגות או בקבוצה)
  3. בחירה בלמידה: קצב, נושאים, פעילויות, שותפים, קבוצה, דרך הלמידה, דרך הערכת הידע הנלמד, דרכי הצגת תוצרי הלמידה
  4. התוכן ותכנית הלימודים.
  5. הערכה
  6. פעילויות פתוחות
  7. ידע של מומחים
  8. יחסי מורה/תלמיד
  9. העלאת רעיונות
  10. שיתוף בלמידה ובתוצרים

והממצאים מסוכמים להלן:

התברר כי התלמידים מעדיפים אופנים מסויימים של הבדלה על פני אחרים ובדרך כלל התלמידים בשתי הקבוצות העדיפו התאמה של תהליך הלמידה בנושא האהוב עליהם. כמו כן עלה כי שיעור רב של פרקטיקות הבדלה המיועדות למחוננים זכו לפופולריות גדולה בקרב תלמידים משתי הקבוצות. אמנם לא נמצאה דרך הבדלה אחת שהועדפה על ידי כל חברי הקבוצה, אולם הפרקטיקות של למידה בקצב אישי, בחירת נושא הלמידה ובחירת חברי הקבוצה היו מועדפות על רובם הגדול של הנשאלים.

שתי קבוצות התלמידים הסכימו להיגדים הבאים: אני אוהב….

  • ללמוד בקצב שלי
  • לעשות פרויקטים עם שותף כשמאפשרים לי לבחור את השותף
  • ללמוד נושאים שאני בוחר/ת, בכל תחום שהוא
  • לעשות פרויקטים בקבוצה כשמאפשרים לי לבחור את הקבוצה שלי
  • ללמוד כשמאפשרים לי לבחור את דרך הלמידה (מספר או ממומחים; בקבוצות או לבד; עם דפי עבודה או בפרויקטים)
  • ללמוד עם שותף הלומד באותה מהירות כמוני
  • להשתמש במחשב כדי למצוא מידע חדש באינטרנט או במאגר נתונים
  • לדעת כיצד ייקבע הציון לפני שמתחילים לעבוד
  • לעבוד עם ילדים שלומדים באותה מהירות כמוני כשאני לומד בקבוצה
  • לעשות פעילויות בעלות יותר מתשובה אחת נכונה ויותר מדרך אחת למצאה.

*ההיגדים מסודרים לפי סדר עדיפויות מהגבוה לנמוך מבחינת שיעור התלמידים שהסכימו להיגד

רוב התלמידים בשתי הקבוצות לא העדיפו את הפעולות שבהיגדים הבאים: אני אוהב…

  • ללמוד תחת לחץ למשל כשאני מפסיד לימודים ושאר הכיתה מתקדמת
  • לעבוד עם ילדים שלומדים מהר יותר ממני בקבוצה שלי ולכן אני צריך להתאמץ כדי להיות ברמה שלהם
  • ללמוד עם תלמידים מבוגרים וצעירים ממני 
  • שהשולחן שלי בפינת החדר, מרוחק מכולם, כך שיש לי פרטיות
  • שהשותפים שלי בלמידה בזוגות או בקבוצה, לומדים באופן שונה מדרך הלמידה שלי
  • לשבת בטורים כך שיושב מישהו לפני
  • לחלוק את העבודה שלי עם כיתות של תלמידים מבוגרים יותר
  • לעבוד עם שותף, כשהוא לומד מהר יותר ממני
  • לעשות פרויקטים בקבוצה כשהמורה מחליט על הקבוצות
  • לעשות פרויקטים בזוגות כשהמורה מחליט עם מי אעבוד
  • שילדים מהכיתה שלי מלמדים אותי
  • ללמוד מספר הלימוד
  • כשהמורה מחליט בשבילי באיזו דרך אלמד
  • ללמוד עם שותף הלומד לאט יותר ממני כך שאני מלמד אותו מה שאני כבר יודע

פעולות שהתלמידים המחוננים העדיפו בהשוואה לתלמידים שלא אותרו כמחוננים: אני אוהב…

  • ללמוד על נושאים מוזרים שמסקרנים אותי, אלו הם נושאים שאנחנו לא לומדים עליהם בבית הספר
  • לעשות פעילויות המאפשרות לי ללמוד דברים חדשים השונים ממה שחברי לכיתה לומדים
  • להבין רעיונות ובעיות מסובכים
  • למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות קשות או מוזרות
  • לפעמים לעבוד בקבוצה ולפעמים לעבוד לבד.
  • להבין דברים בדרך שמומחים מבינים
  • לבחור את הדרך שבאמצעותה אציג את מה שלמדתי
  • להבין את הקשרים בין רעיונות

שיעור רב של תלמידים מחוננים שלא אהבו את הפעולות הבאות בהשוואה לשיעור התלמידים שלא אותרו כמחוננים:

  • לשבת לבד
  • לחכות עד שכל אחד בכיתה מבין את השיעור לפני שעוברים לרעיון חדש
  • לבקש עזרה נוספת
  • ללמוד יחידות קטנות של מידע בקצב איטי וקל עם הרבה תרגול
  • ללמד ילדים אחרים בכיתה שלי
  • לחלוק את עבודתי עם קבוצות של מבוגרים מחוץ לבית הספר

 

יש לציין כי התלמידים המחוננים שהשתתפו במחקר לומדים  בימי שליפה  ואילו התלמידים שלא אותרו כמחוננים לומדים בכיתה רגילה ללא יום שליפה. לכן קשה להבחין אם הגורם להבדלים שנצפו היה המחוננות או הלימודים במרכז העשרה במסגרת יום שליפה.

לסיכום, לתלמידים המחוננים היה חשוב בדרך כלל לבחור נושאי לימוד ודרכי למידה והם העדיפו באופן משמעותי בהשוואה לתלמידים לא מחוננים, לעסוק בפעילויות המאפשרות פתרון בעיות יצירתי.

כיצד לדעתכם ניתן ליישם בכיתה את הממצאים?

 

לקריאה נוספת:

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s