למרכזי העשרה השפעה חיובית על תלמידים מחוננים

 

במחקר שפורסם לאחרונה נערכה מטה-אנליזה על הממצאים של 26 מחקרים (1984-2014) ונמצאה השפעה חיובית של מרכזי ההעשרה על הישגיהם הלימודיים של התלמידים ועל ההתפתחותם החברתית והרגשית. מידת התועלת הושפעה מסוג התכנית ומגיל התלמידים. 

A meta-analysis of the effects of enrichment programs on gifted educationKim Mihyeon Gifted Child Quarterly, 60(2);102-116, 2016

העשרה והאצה הן האסטרטגיות השכיחות ביותר במסגרות הלימוד ובתכניות הלימודים המיועדות למחוננים. תכניות העשרה מכוונות לקדם חשיבה מסדר גבוה ויצירתיות בתחומי דעת ולאפשר לתלמידים לחקור את נושאי הלימוד לעומק בכיתה ובפרויקטים ללימוד במכוונות עצמית. התוכן מובדל בעזרת העמקה או הרחבה במידה גדולה יותר מכפי שבדרך כלל מתאפשר והתהליך מאפשר לפתח חשיבה אינטלקטואלית ברמת מורכבות גבוהה ותוך מתן הזדמנויות ליצירתיות (Schiever & Maker, 2003). העשרה מספקת תוכן מגוון ועשיר יותר מהתוכן הסטנדרטי באמצעות התאמת החומר הקיים והוספת חומר חדש. לעומת זאת, האצה מוגדרת כהתערבות חינוכית המבוססת על השגת שליטה בידע של שכבת גיל גבוהה יותר מאשר התוכן הרגיל לשכבת הגיל, או האצת הקצב של הצגת חומרי הלימוד. במחקר זה נבדקו תכניות-מחוננים ששמו דגש על העשרה ולא על האצה. לדוגמה, לא נכללו בבדיקה תכניות Talent Search למרות שמספקות העשרה בנוסף להעמקה, משום שהן מספקות גם האצה. 

תכניות ההעשרה שנבדקו פעלו בשכבות ביה"ס היסודי, חטיבת הביניים והתיכון. נבדקו תכניות העשרה ביום שליפה במהלך השבוע, תכניות שבת, מחנות קיץ עם או בלי פנימיה ושילוב של מחנות קיץ ופעילות במהלך שנת הלימודים. 

מידת ההשפעה (effect size) הייתה הגורם העיקרי שנבדק במחקרים השונים. זהו מדד לחוזק היחסים שבין משתנים ולכיוונם. נבדקה ההשפעה על שני אשכולות משתנים, השגים לימודיים והתפתחות חברתית ורגשית.

השגים לימודיים שנבדקו כללו תהליכי חשיבה, GPA, ציוני מבחנים סטנדרטים, כישורי חשיבה יצירתית והערכת ביצועים ספציפיים בתחומים כמו מתמטיקה, שפות, ספרות, מדע ועוד.

תכניות ההעשרה השונות השפיעו באופן משמעותי לחיוב על ההישגים הלימודיים של המשתתפים. ההשפעה הייתה גדולה במיוחד בעקבות תכניות אינטנסיביות ששילבו לימודים במהלך השנה האקדמית ופעילות קיץ.

ההתפתחות החברתית והרגשית כללה נושאים הקשורים להתפתחות: זהות וסביבה, ויסות עצמי, שלמות, פרפקציוניזם, תפיסה עצמית, דימוי עצמי, התפתחות מוסרית. נושאים הקשורים ליחסים: יחסים עם בני הגיל, משפחה או מורים, ונושאים הקשורים ללימודים: מוטיבציה ללימודים, גישה לבית הספר או לבני הגיל, תכנון הלימודים, תכנון קריירה. 

תכניות ההעשרה השפיעו לטובה באופן משמעותי גם על מדדים חברתיים ורגשיים אצל התלמידים המחוננים שהשתתפו בהן. מידת ההשפעה הגדולה ביותר נצפתה בתכניות לילדים בחטיבת הביניים לעומת ילדי תיכון וילדי ביה"ס היסודי. אולם בכל הגילאים ניכרה השפעה חיובית מובהקת. בנוסף, מידת ההשפעה הגדולה ביותר מבין סוגי התכניות השונות ניכרה למחנות קיץ בתנאי פנימיה, ובהמשך לתכניות העשרה במהלך שנת הלימודים ולבסוף לתכניות קיץ יומיות.

לסיכום ממצאי המחקר, תכניות העשרה משפיעות באופן חיובי מובהק על ההתפתחות החברתית והרגשית של תלמידים מחוננים, במיוחד בקרב ילדי חטיבת הביניים ובמיוחד במקרה של מחנות קיץ בתנאי פנימיה. מחנות קיץ גם השפיעו לטובה על ההישגים הלימודיים במידה הגדולה ביותר. בנוסף, ניכרה השפעה חיובית מובהקת על ההישגים הלימודיים כתוצאה מהשתתפות בתכניות העשרה במשך השנה האקדמית.

מבנה המחקר (research design): 

רוב ההשוואות במחקרים נעשו בשתי דרכים: א. לפני ואחרי "ההתערבות" כלומר ההשתתפות בתכנית ההעשרה. ב. השוואה בין קבוצות "טיפול" לעומת קבוצות "ביקורת". לא ברור לפי המאמר מהי קבוצת הביקורת במחקרים השונים, האם אלו מחוננים שלא השתתפו בתכנית ההעשרה? האם אלו בני הגיל שלא השתתפו? האם תלמידי קבוצת הביקורת התקבלו אך בחרו שלא להשתתף או שלא התקבלו אך היו קרובים לסף הקבלה. בנוסף, בכל מחקר אוכלוסיית המחוננים הוגדרה לפי מדדים שונים. 

חלק מהמחקרים התמקד בילדי אוכלוסיות מוחלשות, אולם גורם זה לא נבדק במטה-אנליזה.

המחקרים ששימשו כבסיס למטה-אנליזה: 

תכניות העשרה בימי שליפה

תכניות העשרה בשבת

תכניות קיץ

תכניות משולבות קיץ + שנת הלימודים

הזמנה: 

לא ברור לפי המאמר מהן קבוצות ההשוואה במחקרים שבהם נעשה שימוש בדרך זו כדי לזהות את השפעת התכנית הנבדקת, שלחתי שאלה למחברת המאמר ואני מזמינה אתכם, לבחור אחד מהמאמרים ולבדוק שם מה הייתה קבוצת ההשוואה. נודה לכל מי שיפרסם פה בתגובה את התשובה לשאלה מהי קבוצת ההשוואה במאמר שבחרת?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s