למידה המבוססת על מקום – מעבדה פעילה בשיעורי עיתונאות

A Collaborative Approach to Experiential Learning in University Newswriting and Editing Classes: A Case Study. Parks, P. (2015).  Journalism and mass communication educator, 70(2), 125-140.

בחקר המקרה מתואר שילוב של שני קורסים בעיתונאות, דיווח ועריכת חדשות, בעזרת שידור חדשות שבועי מקוון מהקמפוס (Parks, 2015). הפרויקט אפשר למידה התנסותית המבוססת על מקום – place based learning . במקרה זה הסטודנטים דיווחו על חדשות ואירועים שהתרחשו בקמפוס וקשורים לחייהם שם.

"בלמידה מבוססת מקום "בית הספר מקשר את התלמידים להיסטוריה ולמסורות המקומיות, לנופים ולתרבויות, להזדמנויות ולהתנסויות המקומיות – ומשתמש בהם כבסיס ללמידת ספרות, מתמטיקה, אמנות, חברה ואזרחות, מדע ותחומים אחרים בתכנית הלימודים. בדרך למידה זו מושם דגש על מעורבות למען הקהילה בבית הספר ובסביבתו.

הקורס המתואר במאמר מציג דרך הוראה רב תחומית והתנסותית המאפשרת לתלמידים אוטונומיה, יצירתיות, שיתופיות ולמידה עצמאית, דרכי הוראה המתאימות למחוננים.

שני המרצים החליטו להרחיב את החוויה וההתנסות בקורסים שלהם באמצעות תרגיל דיווח בשידור חי שהתבסס על פעילויות המתקיימות במרכז הסטודנטים הקרוב והעברת החומר הגולמי לכיתת העריכה ומשם לפרסום. המורים העמידו יעד לסטודנטים: לייצר בכל שבוע, בארבע שעות (של שני הקורסים, אחד אחרי השני) דיווח בשידור מקוון וחי  ובו שלושה פריטי חדשות, פינת שאלות ותשובות, כתבה בתצלומים, סקר ומסר גרפי. ההשראה לפרויקט הגיעה מהכתבים של ג'ון דיואי שקרא לקשר בין "לדעת" ל-"לעשות", ודיווח קודם על פרויקט עיתונאות אזרחית שבו תלמידים הגיעו לרשויות ממשל באופן סמוי ובדקו את היענותם לחוקי חופש המידע. זאת בשילוב של מספר שיעורים של הוראה בכיתה.

הכותב היה תלמיד מחקר ששימש כעוזר הוראה בקורס. הוא ערך תצפיות וראיונות, אסף סילבוסים ודפי משימה וביקש מהסטודנטים למלא סקר עם שאלות פתוחות לאחר מכן קודד את הנתונים לפי הקריטריונים של האגודה האמריקאית לחינוך התנסותי (National society for experiential education, NSEE).

שני הקורסים החלו במבוא  בו הוצג הפרויקט והכישורים הנדרשים להשלמת הקורס. התלמידים בקורס כתיבת החדשות עבדו בזוגות ועברו בכל שבוע לסוג דיווח אחר. כל שיעור התחיל במליאה, והמרצה חילק את דפי המשימות. התלמידים דנו זה עם זה במשימה שקיבלו, התייעצו עם המנחים והלכו לבדוק אם הסיפור מתאים לדיווח. לאחר מכן הם חזרו לקבל אישור להתקדם, סיימו את הדיווח וחזרו לכיתה. בכיתה, התלמידים כתבו, הוסיפו נתוני-על לצילומים וייצרו טבלאות של נתונים לצורך יצירת הגרפים שתלמידי קורס העריכה יציגו. התלמידים התייעצו זה עם זה ועם המנחים ושיתפו תכנים עם כיתת העריכה בכונן גוגל. כיתת העריכה נפגשה פעמיים בשבוע במשך שעתיים בכל פעם.  בתחילת השבוע הם קיבלו הוראה על בדיקת עובדות וגישות לעריכת טקסט, גרפיקה ומולטימדיה. ובשיעור השבועי השני התלמידים קיבלו תפקידים ספציפיים בזוגות לצורך עיבוד התוכן שקיבלו מתלמידי קורס הדיווח. הם ערכו את השפה והסיגנון במילים ובמשפטים של הכתבה (מיקרו-עריכה), הם ערכו את מבנה הכתבה, בהירותה ושלמות הפסקאות (מאקרו-עריכה), הם בדקו את העבודות, הכניסו קישורים, גרפיקה ועריכה חזותית. עורך תוכן עזר למרצה לחלק את הכתבות, לעקוב אחר תהליך העריכה, לרכז את גרסאות העריכה ולהעלות את התוכן לאתר החדשות הכיתתי החי ב- WordPress.

התלמידים והמרצים הכתירו את הפרויקט השיתופי בהצלחה משום שהעריכו את ההתנסות המקצועית של חוויה מהעולם האמתי, הם ציינו כי בשל התזוזה מאזור הנוחות שלהם, נאלצו להסתדר עם אחרים, לעמוד בלוח זמנים לחוץ ולהתפשר על תוצר בהיקף קטן מזה שתכננו משום שלא היה מספיק זמן. הם מצאו את עצמם מתמודדים עם נושאים שהתעוררו באופן לא מתוכנן "כמו בעולם האמיתי". עם זאת התלמידים ציינו כי היה צורך לשפר את התקשורת בין כיתת הכתיבה לכיתת העריכה והמרצים הביעו אכזבה מרמת התוצרים מבחינת עומק הכתיבה וההקשר של התוכן בכתבות. היו תלמידים בכיתת הדיווח שהציעו להתחיל את הדיווח החי , מוקדם יותר בסמסטר ולאפשר להם להציע כתבות משלהם. המרצים נאלצו לוותר על חלק מהחומר שהיה כלול בסילבוס בשנים הקדומים כדי לאפשר את הפרויקט. יתכן שהיה מתאים לבצע את הדיווח החי פעם בשבועיים כדי לקיים שיעור של הוראה וניתוח בין כל אירוע שידור חי. לסיכום, ניכר שהתלמידים הרגישו גאווה ותחושת הישג ומסוגלות בעקבות הפרויקט.

לקריאה נוספת על למידה המבוססת על מקום – Promise of Place

http://www.promiseofplace.org/?id=79

הקריטריונים לפרקטיקות הטובות ביותר להוראה התנסותית, לפי האגודה האמריקאית לחינוך התנסותי (National society for experiential education, NSEE).

  1. כוונה. זיהוי הידע והלמידה המצופה להתקיים מההתנסות
  2. אותנטיות. הצעת התנסויות אמיתיות ולא בסימולציה, שהן רלוונטיות בעיני התלמידים
  3. תכנון. שילוב תלמידים מוקדם בתהליך כדי ליצור הזדמנויות לקבלת החלטות, עבודת צוות, תקשורת ופתרון בעיות
  4. בהירות. ביסוס תחומי אחריות ברורים לתלמידים ולמורים, כולל יעדי למידה ותוצרים מצופים; זיהוי פרוטוקולים ופרוצדורות להתמודדות עם בעיות
  5. הכוונה (אוריינטציה). לספק רקע, מידע מושגי וכישורים בסיסיים הנחוצים להשתתפות יעילה
  6. אימון וחניכה. שילוב התלמידים לשיפור הכישורים הנדרשים למשימות ההתנסות, לחיזוק הלמידה כתהליך מתמשך.
  7. בדיקה והערכה. הנחיית ההערכה העצמית של התלמידים למול יעדי הלמידה, בנוסף להערכה רצופה של תפקיד המנחים וסביבת הלמידה
  8. שיפור מתמיד. תגובה להערכות במהלך הלמידה כדי להשיג שיפור מתמיד של הכישורים והתהליך תוך כדי ההתנסות.
  9. רפלקציה. לאפשר לתלמידים לבדוק את פעולותיהם והלמידה שלהם למול מדדי היעדים שהציבו ולהשתמש במשוב שקיבלו לחיזוק או שינוי התהליך לצורך שיפור מתמיד.
  10. הערכה ושיפוט. מעקב אחר השגת יעדי למידה מדידים, תוך התמקדות בגורמים להצלחה או לכישלון ולא רק מה הצליח ומה לא.
  11. הכרה. פיתוח תחושה של הכרה והערכה עצמית: "למדתי משהו חשוב, השתמשתי בו כדי להשיג משהו. אזכור זאת משום שזה חשוב".
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s