מסגרות לימוד למחוננים: קבוצה בתוך קבוצה

מסגרת לימוד למחוננים בכיתה ההטרוגנית: קבוצה הומוגנית בתוך כיתה רגילה (כמעט). 

 
The school wide cluster grouping model,SCGM, הוא מודל לארגון השכבה כך שהמחוננים לומדים במסגרת אחת מכיתות השכבה יחד עם תלמידים בעלי יכולות מגוונות. לפי המודל, התלמידים המחוננים מקובצים לפי היכולות שלהם והתלמידים האחרים מקובצים לפי רמת ההישגים שלהם. כוונת מפתחי המודל היא ליצור איזון של יכולות התלמידים בכיתות ולהפחית את פערי למידה הקיימים בכל כיתה וכיתה, ללא הסללה. כדי לתכנן את ארגון השכבה ממיינים את התלמידים לחמש קבוצות:
קבוצה 1. מייצגת את התלמידים המאותרים כמחוננים.
קבוצה 2. מייצגת את התלמידים בעלי ההשגים הגבוהים שאינם מחוננים אבל הם תלמידים בעלי יכולות גבוהות, כלומר המצטיינים. תלמידים אלו מקובצים ומשוייכים לכיתות בהן לא נמצאת קבוצת המחוננים. ההפרדה בין המצטיינים והמחוננים היא מרכיב חשוב של השיטה, אשר לטענת מפתחיה הגבירה את הצמיחה האקדמית אצל שתי הקבוצות
קבוצה 3. מייצגת את התלמידים בעלי הישגים לימודיים ממוצעים יחסית לאוכלוסיית בית הספר הספציפי, ואשר מתפקדים ברמת המצופה משכבת הגיל.
קבוצה 4. מייצגת תלמידים שהתפקוד שלהם הוא מתחת לממוצע, ו-
קבוצה 5. מייצגת תלמידים המפיקים עבודה ברמה נמוכה בהרבה מהציפיות לשכבת הגיל, או הסובלים מלקויות למידה משמעותיות.
תלמידים המאובחנים כ-״מיוחדים פעמיים״, כלומר מחוננים עם לקויות למידה משתייכים לקבוצה 1 כך גם המחוננים שאינם דוברי השפה המקומית.
הרכבת הכיתות בשכבת גיל אחת לפי המודל קבוצה בתוך קבוצה (cluster grouping)
 clustergroupingtable
 כפי שניתן לראות בדוגמה שבטבלה (מתורגמת מעמ׳ 4 בספר The cluster grouping handbook מאת סוזן וויינברנר ודינה ברויי, 2008) הכיתות בהן לומדים התלמידים המחוננים כוללים תלמידים בעלי הישגים בינוניים (קבוצות 3 ו-4) ואינן כוללות תלמידים מצטיינים או תלמידים מאד מתקשים.  כל שאר כיתות השכבה כוללות תלמידים מצטיינים (מקבוצה 2)  ותלמידים בעלי ההישגים הבינוניים עד נמוכים (קבוצות 3, 4 ו- 5). לפי המודל, כל הכיתות הן הטרוגניות וכל התלמידים נחשפים לתכנית לימודים מגוונת. כל התלמידים נחשפים כך להזדמנויות למידה מעמיקה או מואצת, והתלמידים המחוננים חווים דיפרנציאציה לפחות בחלק מהמקרים, כך שתלמידים שלא אותרו כמחוננים יכולים להנות מלמידה המותאמת להם.
זו אינה הסללה, משום שבהסללה התלמידים מאורגנים לפי יכולת במשך היום וברוב הזמן לא נחשפים להזדמנויות למידה החורגות מהציפיות מהם. בשיטה זו כל כיתה בשכבת הגיל כוללת תלמידים בעלי יכולות למידה ורמות הבנה וידע מגוונות, ובכל הכיתות ישנם תלמידים בעלי הישגים גבוהים. זהו למעשה מודל מכליל (inclusive model). שבו התלמידים בעלי היכולות יוצאות הדופן משולבים בכיתות הטרוגניות מבחינת היכולות של התלמידים (mixed-ability classrooms) .
מבחינת ההוראה, ההרכב ההטרוגני של הכיתות מחייב את המורים להתאמה של ההוראה למגוון היכולות, כלומר להוראה דיפרנציאלית. אולם נראה כי רק כשקבוצת התלמידים המחוננים בכיתה מסויימת גדולה מספיק, הסיכוי שמורה יתאים את ההוראה לצורכיהם עולה. כשיש בכיתה רק תלמיד אחד או שניים בדרך כלל מורים נוטים להניח שכל עוד שהציונים שלהם גבוהים, הם לומדים, ולכן ממעיטים בצורך שלהם בהרחבת הזדמנויות הלמידה. בנוסף מורים נוטים להסתמך על התלמידים הללו לצורך עזרה לתלמידים מתקשים בכיתה, וכך לגזול מהם את הזכות להתקדם בתחומי הלמידה.
מה תיחשב הצלחה של המודל?
אם כל התלמידים המחוננים בבית הספר (או בעיר) משולבים בכיתות עם קבוצות מחוננים
אם קיים תיעוד של התקדמות בהתנסויות הלמידה אצל התלמידים המחוננים והתלמידים האחרים מרגישים גם הם שמפיקים תועלת.
ואם המרכיבים והפרקטיקות של השיטה: שילוב הקבוצות השונות, הכשרת המורים, אסטרטגיות ההוראה הדיפרנציאלית – מפיקים את התוצאות הצפויות והרצויות.
יעדים אפשריים להפעלת המודל יכולים להתפרס על פני שלוש שנים:
בשנה הראשונה, תכנון:
יידוע הורים, מורים ומנהלים,
פיתוח מקצועי לצוותי הכיתות עם המחוננים,
לוודא שכל המחוננים מאורגנים ביחד בכיתות.
בשנה השנייה, הטמעה:
פיתוח מאגר נתונים לכל המחוננים לפי בית ספר, שכבה, ותחום המחוננות.
לוודא שאוכלוסיית המחוננים מייצגת את שנתון התלמידים לשכבה והרכב אתני.
הרחבת הפיתוח המקצועי לכל המורים המעוניינים בבית הספר או בעיר
להשוות את הישגי התלמידים בתחומי המחוננות
השנה השלישית, המשך
איתור מורים שיכולים להכנס לרוטציה לכיתות עם שילוב קבוצות מחוננים
להרחיב את שכבות הגיל המשתתפות
להשוות את צמיחת התלמידים המחוננים יחסית לתחום המחוננות
להשוות הישגי תלמידים בתחומי המחוננות
מאגר נתונים: יש לבנות ולקיים מאגר נתונים שיכלול את שם התלמידים שאותרו כמחוננים, תאריך הבחינה, שמות הבחינות, תחום המחוננות, כל הציונים ששימשו לצורך האיתור כולל הציונים הנמוכים והגבוהים.
המידע ישמש במשך מספר שנים כדי לזהות דפוסים, למשל אילו בתי ספר צריכים דרכי זיהוי טובות יותר. כמו כן, יש לאסוף נתונים הקשורים להסמכה ולפיתוח המקצועי של המורים. ניתן להשתמש בתכנית אישית, DEP, differentiated education plan, היכולה לסייע למורים ומנהלים להעריך את ההוראה והתכנית בכיתות המשולבות עם מחוננים. זהו מסמך פנימי הנכתב לכל תלמיד באופן אישי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s