מודל "חיפוש הכישרון" לאיתור מחוננים בתחומי הדעת השונים ולהתאמת תכניות ייחודיות

המודל עוסק באיתור מחוננים בתחומי הדעת לצורך התאמה של תכניות ייחודיות. תהליך האיתור במודל זה הוא בן שני שלבים: 1) מבחני הישגים המתאימים לגיל; 2) מבחן המיועד לשכבת גיל בוגרת יותר. במודל חיפוש הכישרון, במקום לבחור תלמידים לתכניות מחוננים, מגלים תלמידים עם יכולות ספציפיות (שפתיות או כמותיות) ומפתחים את הכישרון שלהם בתחומי החוזקה בתכניות ייחודיות הניתנות בדרך כלל במסגרות  אוניברסיטאיות.

talentsearchmodel

בשלב הראשון של תהליך האיתור, הילדים עוברים מבחן אחיד הניתן לילדי שכבת הגיל (כמו מבחני המיצב בישראל). הילדים שהשיגו בין 3%-5% מהציונים הגבוהים ביותר מוזמנים למבחן נוסף שתוכנן לילדים מבוגרים יותר. הילדים הצעירים שציוניהם כה גבוהים, למעשה הגיעו "לתקרה" של המבחנים. עליהם
לעבור מבחן קשה יותר כדי למדוד את יכולותיהם באופן מדויק יותר. לדוגמה, ילדי חטיבת הביניים מקבלים מבחן SAT , המשמש בדרך כלל את ילדי י"א י"ב כמבחן קבלה לאוניברסיטה. המודל מבוסס על כך שילדי חטיבת הביניים המבריקים במיוחד שלא נחשפו לתכנית הלימודים של התיכון, יפעילו את יכולות החשיבה וההסקה שלהם כדי לפתור את הבעיות למרות שהתוכן אינו מוכר להם. הילדים שהצליחו במבחן השני, מוזמנים להשתתף בתכניות מאתגרות באוניברסיטה ולהתנסות בדרכי הוראה המתאימות להם. תכנית לפי מודל זה פותחה לראשונה לגילוי מחוננים במתמטיקה והתאמת ההוראה לפי תוצאות המבחן השני (1). כ- 300,000 תלמידים מארה"ב ומהעולם משתתפים כל שנה בתכניות חיפוש הכישרון ולומדים חומר לימוד בהיקף של שנה ויותר בתכניות קיץ של שלושה שבועות באוניברסיטאות כמו דיוק, ג'ונס הופקינס, נורת'ווסטרן, קרנגי מלון. המודל מופעל גם עם ילדי ביה"ס היסודי בכיתה ג' ו'. כ- 20,000 ילדים עושים בכל שנה את מבחן ה – EXPLORE כחלק מתהליך חיפוש הכישרון בגיל בית הספר היסודי ומשתתפים לאחר מכן בתכניות המוצעות על ידי אוניברסיטאות. כפי שניתן לראות בגרף, הילדים שהשיגו במבחני השלב הראשון ציונים בין 95-99% באחד או יותר מחלקי המבחן העוסקים במתמטיקה, שפה, אוצר מילים, קריאה או מדע, למעשה הגיעו לתקרה במבחנים אלו.

The talent search model of gifted identification. Assouline SG, Lupkowski-Shoplik A. J. Psychoeducational Assessment. 2012 30(1) 45-49
The talent search model of gifted identification. Assouline SG, Lupkowski-Shoplik A. J. Psychoeducational Assessment. 2012 30(1) 45-49

ציוני המבחן השני מיוצגים בעקומת פעמון שנייה. עקומה זו חושפת שתי הבחנות חשובות: ראשית, התלמידים שבקצה העליון של העקומה השנייה הראו ביצועים הרבה מעל שכבת הגיל ולכן הם כנראה יזדקקו לתכנית המשלבת האצה, לדוגמה כניסה מוקדמת לאוניברסיטה. לעומת זאת, תלמידים שתוצאותיהם נמצאות בחלק הנמוך של  העקומה השנייה לא הצליחו כמו חבריהם במבחן של שכבת גיל מבוגרת יותר ולכן עלולים להיות מתוסכלים מהאצה אבל יפיקו תועלת גדולה יותר מגישת העשרה, למשל השתתפות בתחרויות מתמטיקה, תכניות העשרה בקיץ וכדומה.

במחקרים שבדקו את תקפות המודל התברר כי האחוז ה- 95 מתאים לגילוי מחוננים בכיתה ג'-ו' ואילו האחוז ה- 97 נמצא מתאים למוכשרים בכיתה ז'. בחלק מהמרכזים המפעילים את המודל, ממשיכים לברר את הצרכים הספציפיים של התלמידים במערך של מבחני אבחון ולפיהם להחליט על דרך מותאמת של הוראה (diagnostic testing → prescriptive instruction, DT → PI). המבחן השני בתהליך חיפוש הכישרון, למעשה מבחין בין תלמידים מוכשרים לבין תלמידים מחוננים.

במקום לחפש אחר תלמידים מחוננים באופן גלובלי, מודל חיפוש הכישרון מזהה כישרונות בתחומים ספציפיים ומספק מידע לתכנון הדרכים לפתח אותם. לכן התכניות של האוניברסיטאות לחיפוש כישרון מבקשות לגלות צעירים כישרוניים במתמטיקה, בתחום המילולי, או במדעים ולספק תכניות ספציפיות בתחומים אלו. תכניות רבות מאופיינות בהאצה, ואילו תכניות שבבתי הספר בדרך כלל מאופיינות בהעשרה. התועלת בהשתתפות בתכניות חיפוש הכישרון טמונה ראשית בהשתתפות בקבוצת העמיתים "האמיתית" המתאימה מבחינת היכולות בתחום הדעת והשתתפות בקורסים שהותאמו לצרכים האקדמיים והרגשיים-חברתיים של הילדים. כמו כן, הילדים נחשפו להזדמנויות רבות המכוונות למחוננים. 10 שנים לאחר ההשתתפות בתהליך חיפוש הכישרון, התלמידים שביצעו ברמה הגבוהה ביותר במהלך האיתור גם מצליחים יותר במדדים כמו השגת דוקטורט, בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה. עם זאת, עדיין קיימים ההבדלים המגדריים המוכרים ממודלים אחרים בנים מגיעים להישגים טובים יותר מאשר בנות במתמטיקה  ומדעים ובנות משיגות יותר בתחומים מילוליים. במבט על הבסיס האבחוני של המודל, לא ברור כמה מאמץ הושקע כדי לוודא שהילדים הנבחנים בחטיבת הביניים, לא נחשפו לחומר של התיכון. אמנם מבחן ה- SAT אמור להיות בלתי תלוי בתוכן נלמד, אולם בכל זאת הוא משקף ידע והבנה בגיל של סוף התיכון. יתרה מזאת, האם יש דרך לדעת את מידת החשיפה של הילדים האמידים לתכניות של תיכון בעזרת אמצעים בתשלום ההורים, למשל
חוברות ותכניות קיץ מתקדמות? האם לא מעצימים כך הבדלים סוציואקונומיים, שכן משפחות אמידות ישלחו את הילדים המבריקים ללמוד באופן פרטי כדי לטפח את הכישרון שלהם וכך הם ייחשפו לנושאים הנלמדים בתיכון ויעברו את ה – – SAT בגיל חט"ב במסגרת תהליך חיפוש הכישרון, בעוד שהילדים מאוכלוסיות מוחלשות לא יקבלו את ההזדמנות הזו ולא יעברו. בנוסף מעניין לשאול עד כמה מבחני השלב הראשון מבחינים באמת בין יכולות התלמידים. כלומר האם הילדים שציוניהם נמצאים בגבול ה – 95%-96% במבחן הראשון, מפוזרים באופן שווה על פני
עקומת הפעמון במבחן השני? או שהישגיהם נמוכים יחסית גם שם. לסיכום, מודל חיפוש הכישרון מציג דרך פשוטה יחסית של שימוש במבחנים קיימים לגילוי תלמידים מחוננים בתחומי דעת ספציפיים העשויים להפיק תועלת מתכניות ייחודיות ומתקדמות בתחומי תוכן.

  1.  Developing math talent: A comprehensive guide to math education for gifted students in elementary and middle school. Assouline and Lupkowski-Shoplik, 2011, 2nd ed.
  2.  The talent search model of gifted identification. Assouline SG, Lupkowski-Shoplik A. J., Psychoeducational Assessment. 2012 30(1) 45-49
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s