מורים של זוכי פרס נובל

"אני רואה באירועי הילדות המוקדמת חשיבות גדולה להתפתחות המדעית והפילוסופית של האדם" קונרד לורנץ.

פורסם לראשונה בבמוזה 18.10.14

מעט אחרי ההכרזה על זוכי פרס נובל לשנת 2014, עולה המחשבה – אולי אם נדע מה משותף לזוכי פרס נובל בילדותם, נדע לתת חינוך טוב יותר לילדים מוכשרים? במחקר שפורסם בכתב העת "Gifted and talented international", לריסה שבינינה מאונ' קבק בקנדה מפרטת את תוצאות הקריאה בביוגרפיות ומאמרים רבים של זוכי פרס נובל בנסיון להבין גורמים חשובים בההתפתחות של כישרון מדעי בסדר גודל כזה.

ילדים רבים שמראים סימני מחוננות בילדותם לא בהכרח מציגים את אותה רמה של עניין וביצועים בבית הספר ובחייהם הבוגרים (Howe, 1990, 1993; Tannenbaum, 1986). הסבר אפשרי לכך יכול להיות סביבת המשפחה וההזדמנויות החינוכיות. הסברים אפשריים אחרים קשורים להיבטים של נחישות, מוטיבציה וחריצות. מעניין לקרוא על כך בספר "מצליחים" של מלקולם גלדוול. במחקרה של שנינה עלו בעיקר גורמים סביבתיים ופחות גורמי אישיות, והיא התמקדה בראשונים. 

מהו תפקידם של הורים בפיתוח כישרון מדעי? המשפחה ממלאת תפקיד חשוב בפיתוח כישרון מדעי. אחד או יותר מהמאפיינים הבאים הופיעו בילדותם ובגיל ההתבגרות של כל זוכי פרס נובל: הורים מעודדים ותומכים, המעריכים חינוך ואוהבים לקרוא. כריסטיאן נוסלין-וולארד, זוכת פרס נובל בפיסיולוגיה או רפואה בשנת 1995 סיפרה באוטוביוגרפיה שלה: "הייתה לי ילדות שמחה, עם גירויים רבים ועידוד מהורי שהכינו ספרי ילדים וצעצועים בשבילנו. היה לנו הרבה חופש ועודדו אותנו לעשות דברים מעניינים…אבי הראה הרבה עניין במה שעשינו, ולכן הייתה לו השפעה רבה על הביצועים שלנו…ניסיתי להסביר לו מה עשינו במתמטיקה, ושוחחנו על המחקרים המדעיים של גטה". הורים בעלי עיסוקים הקשורים למדע. בתים מלאים בספרים ובצעצועים וערכות מדעיות שאפשרו לעשות ניסויים מדעיים בבית. הזוכים מספרים על הנאתם מהניסויים בערכת כימיה, ערכות בנייה הנדסית, ערכה לבניית טיל, ערכות דיסקציה, איסוף פרפרים, צילום, טלסקופים וערכות אלקטרוניקה. חלקם נהנו ממעבדות ביתיות.

מיהו המורה המיוחד? כמעט לכל זוכה בפרס נובל היה לפחות מורה יוצא דופן אחד ביסודי או בתיכון. הזוכים זוקפים בכתביהם לזכות מורים אינטליגנטים ומעוררי השראה את הדלקת ניצוץ הפוטנציאל של הכישרון המדעי. ישנם מספר מאפיינים המייחדים מורים יוצאי דופן של ילדים שזכו בפרס נובל בבגרותם. ראשית, הם היו מורים עם אהבה וסקרנות למקצועות שלימדו. האהבה לנושאי הלימוד הייתה מידבקת והציתה את הדמיון והעניין של זוכי הנובל. שנית, מורים של זוכי פרס נובל היו נלהבים, מעוררי השראה ובייחוד מאתגרים ובעלי רוח טובה. מורים של זוכי נובל היו מורים מחוננים ומצויינים, בייחוד כשהציגו נושאים חדשיםהם לימדו באופן שונה. הם סטו בהוראה שלהם מהנורמה המקובלת של התקופה. כפי שסטפן צ'ו, זוכה פרס נובל בפיסיקה בשנת 1997, מספר: "התבקשנו לחשוב בצעדים ברורים ולוגיים. התחלנו מהנחות אינטואיטיביות וגזרנו מתוכן תוצאות רחוקות, ואני מיד התגייסתי לספורט של הוכחת תיאורמות". טים האנט, זוכה פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה בשנת 2001 שיבח את מוריו: "בגיל 14 עברתי לבית ספר באוקספורד, שם תחומי המדע ממלאים מקום גדול בתכנית הלימודים. אהבתי בעיקר כימיה, בייחוד בזכות המורה, קולונל סימונס שהתעסק הרבה יותר עם עקרונות מאשר עם עובדות, למרות שהיה אדם מאד מעשי. הוא נתן לנו הרבה חופש ויותר מפעם אחת יצאו שרפות מזיקוק של סולבנטים נדיפים ודליקים. למדנו איך להימנע מנזק. מאוחר יותר, בביולוגיה…הגיע מורה צעיר בשם טרנס דוהרטי שלקח רק את שלושתנו לזואולוגיה. ניתחנו את ארנב המחמד של אחי כשהוא מת, זה היה פינוק אחרי ניתוחי הדגים המקובעים בפורמלין. מורים שסיפקו הוראה מתקדמת, העשרה והאצה, זכו להערכת הילדים שבבגרותם זכו בפרס נובל. הם הלכו מעבר לנושאים שהוגדרו בתכנית הלימודים , יזמו, והיו יצירתיים. הם לימדו את מה שחשבו שחשוב ללמד. ויליאם ד. פיליפס שחלק את פרס הנובל בפיסיקה בשנת 1997 עם צ'ו, סיפר: "מורים מסורים וקשובים לימדו אותנו דברים שלא היו חלק מתכנית הלימודים בבית הספר היסודי, כמו צרפתית ומתמטיקה מתקדמת…מורים מתעניינים המשיכו לספק לי הוראה מתקדמת". המורים הפגינו עניין בתלמידים ועודדו אותם להצליח. המורים הקדישו תשומת לב לנושאים שעניינו את התלמידים הללו ועודדו אותם להעמיק בהם יותר. כפי שסיפר פרדריק ריינס אשר זכה בפרס נובל בפיזיקה בשנת 1995: "המורה שלי למדעים עודד אותי מאד, הוא התעניין בי ונתן לי מפתח למעבדה כך שיכולתי לעבוד שם בכל זמן שרציתי". סר פול נרס, זוכה פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה בשנת 2001 אמר שמאד נהנה בזמנו בבית הספר היסודי "משום שהמורים גרמו לי לראות את העולם כמקום כל כך מעניין ועודדו את הסקרנות הפנימית שלי. בגיל 11 עברתי לתיכון והיה לי מורה מעולה לביולוגיה, קית' ניל, שעודד את תלמידיו ללמוד טבע ולעשות ניסויים אמיתיים. מאד נהניתי לחקור את הפיגמנטים של זבובי תסיסה שונים באמצעות הוראות ניסוי שפורסמו על ידי Scientific American". לבסוף, מורים של זוכי פרס נובל עשו מעבר לנדרש בכיתה. למשל אחד הזוכים מספר שהמורה שלו בפיזיקה הגיע לביתו והציע להוריו לשלוח אותו לאוניברסיטה. "מאז גיליתי" הוא אמר "שפיזיקאים רבים חייבים את הקריירה שלהם למורה טוב" (מרטינוס ג'יי.ג'י. ולטמן, זוכה פרס נובל בפיזיקה בשנת 1999). ריצ'רד ג. רוברטס, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה בשנת 1993 סיפר שמנהל חטיבת הביניים בה למד הבחין בייחוד שלו ושימש לו כמנטור, הוא הקדיש זמן רב לעודד את העניין שלו במתמטיקה. הוא יצר בשבילו בעיות וחידות שנהנה לפתור.

לסיכום, לכל זוכה פרס נובל יש לפחות מורה אחד מיוחד שהשפיע עליו והמשותף למורים אלו הוא תשוקתם לנושא שהם מלמדים, מגוון הדרכים בהן הם משתמשים, הוראה מתקדמת, מעשירה ומואצת, הם היו מורים מחוננים ומצויינים בעצמם, יחד עם זאת שמרו על רוח משחק ושמחה. הם גילו עניין עמוק בתלמידים שלהם ועודדו אתם להצליח בכך שעוררו השראה ואתגר. הם היו מוכנים ללכת מעבר לפרקטיקה הרגילה בכיתה ולעשות מעל ומעבר למען תלמידיהם. לזאת היתה השפעה גדולה על חיי התלמידים הללו וזה מה שעשה אותם למיוחדים בעיניהם של זוכי פרס נובל העתידיים.

האם אתם מכירים מורים כאלו? בבקשה, תנו דוגמה של מורה אחד/ת לפחות ובמה הוא היה מיוחד בשבילכם או בשביל הילדים שלכם

מקור: The role of parents and teachers in the development of scientific talent: Lessons from early childhood and adolescent education of Nobel laureates. Larisa Shavinina, Gifted and talented International. 28(1-2) Aug 2013 p11

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s