20 עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה, APA

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך מקיף, המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן:

  • קוגניציה ולמידה:כיצד תלמידים חושבים ולומדים?
  • מוטיבציה: מה מגביר מוטיבציה אצל התלמידים?
  • הקשר חברתי ורגשי: מדוע ההקשר החברתי, יחסים בין אישיים והמצב הרגשי רלוונטיים ללמידה?
  • הקשר כיתתי ולמידה:כיצד אפשר לנהל את הכיתה באופן מיטבי?
  • הערכה: כיצד מורים יכולים להעריך את התקדמות התלמידים?

לגבי כל עיקרון, מופיע הסבר קצר לצד המלצה ליישום על ידי המורה, כפי שניתן לקרוא במסמך המחקר המלא. חשוב לבחון  כיצד ניתן ליישם כל עיקרון אצל תלמידים מחוננים ומצטיינים ואילו מרכיבים או עקרונות ניתן לשלב בפדגוגיות למחוננים ולמצטיינים.

20 העקרונות של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה לשיפור ההוראה והלמידה:

איך תלמידים חושבים ולומדים?

  1. תפיסות ואמונות של תלמידים לגבי אינטליגנציה והיכולת האישית שלהם משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי ועל אופן הלמידה שלהם.
  2. הידע המוקדם של תלמידים, משפיע על אופן ותוכן הלמידה שלהם.
  3. ההתפתחות הקוגניטיבית והלמידה של תלמידים לא מוגבלת על ידי שלבי התפתחות אוניברסליים כלשהם וכל ילד מתפתח בקצב הייחודי שלו.
  4. הלמידה מבוססת על הֶקשרים. על מנת לבצע העברה להקשרים חדשים יש צורך בתיווך, משום שאין היא מתרחשת באופן ספונטני.
  5. רכישת ידע וכישורים הנשמרים לטווח ארוך תלויה ברובה על התנסות ותרגול.
  6. משוב ברור, הניתן בסמוך ללמידה מסייע ותומך בלמידה.
  7. ויסות עצמי של תלמידים מסייע ללמידה. ניתן וחשוב ללמד כישורי ויסות עצמי.
  8. ניתן לטפח יצירתיות של כל תלמיד.

 

מה מניע תלמידים?

  1. תלמידים נוטים ליהנות מלמידה ולבצע מטלות לימודיות טוב יותר כאשר ההנעה שלהם להישגים היא פנימית ולא חיצונית.
  2. תלמידים מתמידים יותר למול משימות מאתגרות ומעבדים מידע באופן עמוק יותר כאשר המטרה של המשימה היא השגת שליטה במומחיות (mastery goals) לעומת מטרות ביצוע  (performance goals)
  3. ציפיות המורים מתלמידיהם משפיעות על הזדמנויות הלמידה שהם מציגים בפני התלמידים ואלה משפיעות על המוטיבציה וההישגים של התלמידים.
  4. הצבת יעדים קרובים (קצרי טווח), ספציפיים, ומאתגרים באופן מתון מגבירה את המוטיבציה יותר מהצבת יעדים רחוקים, כלליים ומאתגרים מאד.

מדוע ההקשר החברתי, היחסים הבין אישיים והרווחה הרגשית חשובים ללמידה של תלמידים?

  1. הלמידה מושפעת מהקשרים חברתיים מרובים.
  2. יחסים בין אישיים ותקשורת בין אישית חיוניים לתהליך ההוראה-למידה ולהתפתחות החברתית רגשית של תלמידים.
  3. הרווחה הרגשית של התלמידים משפיעה על התפקוד וההתפתחות החינוכית והלימודית שלהם.

איך אפשר לנהל כיתה?

  1. בעזרת עקרונות מוכחים של התנהגות והוראה יעילה בכיתה ניתן ללמד מורים לצפות את ההתנהלות הלימודית ואת האינטראקציה החברתית בכיתה.
  2. ניהול כיתה אפקטיבי מבוסס על בניית מערך של ציפיות גבוהות המועברות לתלמידים, טיפוח עקבי של יחסים טובים בקרב התלמידים והמורה ומתן תמיכה איכותית ומרובה.

כיצד להעריך את ההתקדמות של תלמידים?

  1. הערכות מעצבות ומסכמות חשובות ושימושיות אך יחד עם זאת דורשות גישות מגוונות ופרשנויות שונות.
  2. כישורי התלמידים, הידע והיכולות שלהם נמדדים באופן מיטבי בעזרת תהליכי הערכה המבוססים על מחקר ומונחים על ידי סטנדרטים מוגדרים לאיכות והוגנות.
  3. כדי שתלמידים יבינו את נתוני ההערכה, עליהם לקבל פרשנות ברורה, מתאימה והוגנת.

  

דוגמאות-  כיצד ליישם את העקרונות השונים בפרקטיקת ההוראה?

נבחן למשל את עיקרון 1.4. הלמידה מתרחשת בהֶקשר, לכן הכללת הלמידה להקשרים חדשים לא מתרחשת באופן ספונטני ויש להנחות אותה.

הסבר. הלמידה מתרחשת בהֶקשר. הֶקשרים יכולים לכלול את תחומי הדעת (למשל, מדע), משימות או בעיות ספציפיות (לדוגמה, בעיה מתמטית בספר הלימוד), אינטראקציות חברתיות (למשל, שגרות של טיפול בין הורה וילד), ומקומות או סיטואציות פיזיות (כמו הבית, כיתה, מוזיאון, מעבדות). כדי שהלמידה תהיה יותר אפקטיבית או עוצמתית יש להעביר או להכליל אותה להקשרים או מצבים חדשים. העברה (טרנספר) או הכללת הידע והכישורים של התלמידים אינה נעשית באופן ספונטני או אוטומטי. היא נעשית קשה יותר ככל שההקשר החדש שונה מההקשר הלימודי המקורי. ניתן להנחות ולתמוך בהכללה של ידע התלמיד למצבים חדשים. יתרה מזאת, יכולת זו של התלמידים מהווה סמן לאיכות הלמידה – מבחינת העומק והיכולת להשתמש בידע ובכישורים בגמישות.

הרלוונטיות למורים. מורים יכולים לתמוך בהעברה של הידע על ידי תלמידים בין הקשרים שונים – מהקשרים דומים להקשרים שונים מאד. דרכים טובות לעשות זאת:

  • לזהות חוזקות שהתלמידים מביאים לסיטואציה הלימודית ולהסתמך עליהן, וכך לקשר בין הידע הקיים של התלמידים לבין מטרות הלמידה שהמורה הגדיר.
  • ללמד נושא או עיקרון בהקשרים מרובים.
  • לעזור לתלמידים להשוות ולהנגיד הקשרים ולזהות הקשרים העשויים להיות דומים ובכך לזמן העברה מתאימה.
  • להקדיש את הזמן להתמקדות בעקרונות יסוד עמוקים בתחום ולעידוד של הבנה במקום התמקדות ביסודות בסיטואציית הלמידה אשר נוגעים רק בפני השטח או שינון עובדות. לדוגמה, בביולוגיה, היכולת לזכור את התכונות הפיזיות של עורקים וורידים (למשל שעורקים עבים יותר, אלסטיים יותר, ונושאים דם מהלב) אינה שוות ערך להבנה מדוע הם ניחנים בתכונות אלו. ההבנה חיונית לבעיות המאפשרות העברה, כמו, "נסו לתכנן עורק, האם הוא יהיה אלסטי? מדוע או מדוע לא?" לארגן עובדות סביב עקרונות כלליים בדרך שבה מומחים מארגנים ידע. למשל, מומחים בפיזיקה ניגשים לפתרון בעיות באמצעות העקרונות החשובים או החוקים הרלוונטיים לבעיה. המתחילים בתחום מתמקדים במשוואות ובהתאמת המספרים לנוסחאות.
  • לעזור לתלמידים לראות את יישום הידע שלהם בעולם האמתי (למשל שימוש בכפל ובחילוק כדי להבין את עלות מוצרים בזמן רכישה בחנות) או לעזור להם להעביר ידע מהעולם האמיתי כשהם מנסים להבין עקרונות תיאורטיים או אקדמיים. מורים יכולים לספק מקרים מתאימים והקשרים מרובים שבהם תלמידים יכולים להשתמש בידע ולתרגל את השימוש בו. לדוגמה, תלמידים עשויים שלא לזהות בעצמם את הרלוונטיות של פתרון בעיות חילוק אלא אם מיישמים אותו בחישוב מידת השימוש בדלק לפי המרחק. מורים יכולים לעזור לתלמידים להכליל וליישם את הידע שלהם על ידי הצגה סדירה של מקרים מהחיים הקשורים לנושא הנלמד.

מוטיבציה: מה מניע תלמידים?

  1. תלמידים נוטים ליהנות מלמידה ולבצע מטלות לימודיות טוב יותר כאשר ההנעה שלהם להישגים היא פנימית ולא חיצונית. כדי לעודד הנעה פנימית מורים יכולים להדגיש משוב לעומת ציון ולפנות כשמתאים לצורך של התלמידים באוטונומיה. לדוגמה להציע בחירה בין משימות או פרויקטים מאתגרים המשיגים מטרות דומות.
  2. תלמידים מתמידים יותר למול משימות מאתגרות ומעבדים מידע באופן עמוק יותר כאשר המטרה של המשימה היא השגת שליטה במומחיות (mastery goals) לעומת מטרות ביצוע  (performance goals). מטרות התפתחות או mastery goals מכוונות להשגת מיומנויות חדשות או שיפור המומחיות. לעומת זאת, תלמידים בעלי מטרות ביצוע, מבקשים להציג שהם בעלי יכולת מספיקה או נמנעים ממשימות שהם עשויים שלא להצליח בהן. הם חוששים מכישלון ולא רואים בו הזדמנות ללמידה והתפתחות. מורים המדגישים את המאמץ של הפרט, נמנעים מהשוואות לאחרים, נותנים לתלמיד הערכה בפרטיות, משבחים באופן בונה עם מידע ספציפי ולא על האדם אלא על התפקוד או התוצר, מתאימים לפרט את קצב ההתקדמות, מעודדים את התלמידים לראות שגיאות וטעויות כהזדמנויות למידה, משתמשים בתחרות באופן בונה וזהיר בלבד.
  3. ציפיות המורים מתלמידיהם משפיעות על הזדמנויות הלמידה שהם מציגים בפני התלמידים ואלה משפיעות על המוטיבציה וההישגים של התלמידים.

הצבת יעדים קרובים (קצרי טווח), ספציפיים, ומאתגרים באופן מתון מגבירה את המוטיבציה יותר מהצבת יעדים רחוקים, כלליים ומאתגרים מאד.

הקשר חברתי ורגשי: מדוע רלוונטיים ללמידה?

  1. הלמידה מושפעת מהקשרים חברתיים מרובים. הלומדים מושפעים מגורמים מגוונים המהווים חלק טבעי מחייהם. לדוגמה, משפחות, קבוצות השווים, השכונות, התרבות, האמונות וכדו'. הבנת ההשפעה הפוטנציאלית של ההקשרים הללו על התלמידים יכולה להגביר את יעילות ההוראה והתקשורת. ניתן לקשר את תכנית הלימודים לרקע התרבותי של התלמידים, לבסס קשר עם המשפחות ולחפש הזדמנויות להשתתף בקהילות המקומיות, לאפשר תרבות כיתתית המועילה לכל התלמידים.
  2. יחסים בין אישיים ותקשורת בין אישית חיוניים לתהליך ההוראה-למידה ולהתפתחות החברתית רגשית של תלמידים. הכיתה מאפשרת הקשר חיוני לטיפוח כישורים חברתיים. במיוחד חשוב לפתח יחסים מוצלחים עם בני הגיל ועם המבוגרים. מיומנות זו תלויה ביכולתם של תלמידים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם באמצעים מילוליים ובהתנהגות שאינה מילולית. על המורים לספק סביבה בטוחה, לעודד תלמידים להרחיב ולבקש הבהרות מחבריהם.
  3. הרווחה הרגשית של התלמידים משפיעה על התפקוד וההתפתחות החינוכית והלימודית שלהם. רווחה רגשית היא חיונית לתפקוד היומיומי המוצלח של ילדים בכיתה ומשפיעה על התפקוד הלימודי שלהם. רווחה רגשית חשובה גם ליחסים הבין אישיים, להתפתחות החברתית ולכלל בריאות הנפש. מורים יכולים לסייע להתפתחות הרגשית על ידי שימוש באוצר מילים רגשי, ללמד אסטרטגיות לוויסות רגשי, לעודד הבנה רגשית של אחרים, לשדר ציפיות טובות מהתלמידים ללא קשר לתפקוד בעבר

ניהול כיתה באופן מיטבי: כיצד?

עיקרון 16 (ניהול כיתה)  הציפיות להתנהלות הכיתה ולאינטראקציות החברתיות הן נלמדות וניתן ללמד אותן בעזרת עקרונות מוכחים של התנהגות והוראה יעילה בכיתה.

מורים יכולים לעצב ולשפר את ההתנהגות החברתית והכיתתית על ידי מתן כללים ברורים בשבועיים הראשונים של שנת הלימודים, שימוש באסטרטגיות פרואקטיביות של משמעת –  כמו הסבת תשומת הלב של התלמידים לכללי הכיתה, מתן שבח להתנהגות ראויה, לצד יישום של השלכות שתוכננו מראש, להתנהגות מתאימה ולהתנהגות בעייתית.

עיקרון 17  (ניהול כיתה) ניהול כיתה אפקטיבי מבוסס על בניית מערך של ציפיות גבוהות המועברות לתלמידים, טיפוח עקבי של יחסים טובים ומתן רמה גבוהה של תמיכה.

מורים יכולים לנהל את הכיתות שלהם באופן יעיל על ידי יצירה ושמירה על סביבה עם לוח זמנים צפוי, כללים ברורים המיושמים באופן עקבי, הצבת ציפיות גבוהות הנתמכות על ידי עידוד וטיפוח של היחסים בין המורה לתלמיד ושמירה על יחס גבוה של אמירות חיוביות ועידוד.

עיקרון 18. (הערכה) הערכות מעצבות ומסכמות חשובות ושימושיות דורשות גישות מגוונות ופרשנויות שונות.

מורים יכולים להגביר את אפקטיביות הלמידה ע"י שימוש בהערכות מעצבות והבהרה של מטרות השיעור באופן ברור, לצד שימוש בשיעורים ובהתנסויות שמטרתן איסוף עדויות ללמידה של תלמידים ושימוש בעדויות שנאספו כדי להבין מה התלמידים יודעים והכוונתם המידית בהתאם לצורך. המורים יכולים לשפר את היעילות של ההערכות המעצבות כשהם נוקטים באופן שיטתי בהצבת יעדים לתלמידים, מעקב אחר התקדמותם להשגת היעדים הללו, והתערבות בזמן סביר לאחר מתן ההערכה המעצבת.

חסרה התייחסות מפורשת לשונות בין התלמידים, בין אם שונות קוגניטיבית, תרבותית או התייחסות ללקויות למידה. נראה כי מתבקשת הרחבה של המסמך לאוכלוסיות מיוחדות כמו תלמידים מחוננים. למשל בעיקרון 6 העוסק במשוב ובעיקרון 7 העוסק בוויסות עצמי ניתן להמליץ על הרגלי מטה קוגניציה ורפלקטיביות בתהליכי הלמידה. בעיקרון 9 העוסק בתרומה של מוטיבציה פנימית להישגים, ניתן היה להוסיף מתן אוטונומיה בלמידה. כמעט לכל העקרונות המפורטים במסמך ניתן היה להוסיף תת-סעיף המתייחס למחוננים, בייחוד ביחס לעקרונות המזכירים את מתן אתגרים בלמידה, משמעות הציפיות של המורים מהתלמידים, דרכים מתאימות לשבח תלמידים ועוד.

 תהליך גיבוש העקרונות

תהליך גיבוש העקרונות שהובאו להלן יכול להוות דוגמה לתהליך שבו נוקט גוף חינוכי לגיבוש עקרונות לפעולתו, בין אם אגודת מומחים כמו ה-APA , בית ספר ואולי אף כיתה.  לצורך התהליך ב- APA נבחרו מומחים מתחומים שונים של הפסיכולוגיה (ביישום בהקשר אחר, ניתן למנות כ"מומחים" מתנדבים, נציגי תחומים, נציגי הקהילה או ילדי הכיתה). המומחים, חברי הפאנל, בחרו את העקרונות הפסיכולוגים לצורך התאמתם לשימוש צוותי חינוך העובדים עם גילאי הגן ועד י"ב. דרך הפעולה שלהם אולי תעניין אתכם:

  1. העלאת עקרונות– בשלב הראשון כל חבר בפאנל התבקש לזהות שתי תפיסות מתחום הפסיכולוגיה שבעיניו הן חיוניות להוראה וללמידה מוצלחת בכיתה. וכך, בשלב הראשון התקבלו כ-45 עקרונות.
  2. זיהוי תחומי מפתח וקטגוריות – בשלב הבא התקיימו מספר פגישות כדי לזהות קטגוריות ולארגן את העקרונות בתחומי מפתח על פי היישום בכיתה. לדוגמה העקרונות לגבי: "כיצד תלמידים חושבים ולומדים"?
  3. בירור מידת התקפות של העקרונות – בשלב השלישי בוצע תיקוף (validation) ל-45 העקרונות. המשתתפים בדקו במסמכי סטנדרטים והנחיות העוסקים בפסיכולוגיה חינוכית ובחינוך, אם כל אחד מ-45 מהעקרונות זוהה על ידי קהילה רחבה יותר של אנשי חינוך כחיוני לעבודת המורה. המשתתפים בפאנל חיפשו במסמכים עדויות לידע וליכולות שמצפים ממורים לדעת ולעשות ולאחר מכן ביררו האם הציפיות הללו קשורות לעקרונות שזוהו. נמצא ביסוס לכל העקרונות במסמך אחד או יותר ולכן כולם נשמרו לשלב הבא.

המסמכים ששימשו לבדיקה היו פרסומי מפתח אמריקאים שעסקו בהוראה ולמידה (ופורסמו ברובם על ידי ה- (APA. למשל הסטנדרטים לרישיון הוראה, ההנחיות להכשרה ולפעולתם של פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר וספרי לימוד בפסיכולוגיה חינוכית.

  1. צמצום מספר העקרונות – מספר העקרונות צומצם על ידי זיהוי העקרונות החשובים ביותר וגיבוש העקרונות – בתהליך הדומה לתהליך דלפי (Delpi process , מודל שפותח על ידי מכון הרפואה והוביל לפרסום של מסמך לשיפור החינוך הרפואי):
    • העקרונות דורגו לפי מידת החשיבות על ידי ארבעה חברי הפאנל באמצעות חישוב של הציון הממוצע לכל אחד מהעקרונות.
    • הוסרו מהדיון עקרונות בדרגת חשיבות נמוכהכך שנשארו 22 עקרונות.
    • נבדקו הקשרים בין העקרונות.עקרונות אוחדו לקבלת 20 עקרונות.
    • העקרונות אורגנו בחמישה תחומים של תפקוד פסיכולוגי

 

 לסיכום, המסמך יכול להוות בסיס לבניית התאמה לאוכלוסיות מיוחדות כמו אוכלוסיית המחוננים והמצטיינים, ואוכלוסיית המחוננים שניחנו גם בלקויות למידה. כמו כן, ניתן לדון בדרכים שבהן מנהלים, מדריכים ומכשירי מורים יכולים להשתמש בעקרונות כדי לעזור למורים ליישם אותם בעבודתם ולפתח את מסוגלותנו להתמודד בהצלחה רבה יותר עם תפקודי הלומד, ייחודיותו, מאפייניו הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים ותכנון תהליך ההוראה-למידה שנדרשים עבורו.

אתם מוזמנים לראות בסיכום זה פנייה למיקור המונים (crowdsourcing) רק שבמקרה זה צריך הרבה פחות מהמונים כדי להתמקר. בחרו אחד מהעקרונות ותרגמו אותו לעברית ו/או להצעה ליישום בחינוך מחוננים. הדביקו בתגובה פה למטה ואכניס לפוסט בצירוף שמכם ובצירוף תודה חמה 🙂 מומלץ להיעזר בקישור ל-APA

תרגום מהמסמך המקורי, עיבוד ועריכה: דר' גילמור קשת מאור – מדריכה ארצית. מרכזת תחום מחקר, פיתוח והערכה באגף למחוננים ולמצטיינים.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “20 עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה, APA

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s