שלוש פרדיגמות בחינוך מחוננים

בשנים האחרונות מבטאים חוקרים בולטים בתחום המחוננים אי שביעות רצון ממידת הקוהרנטיות והבהירות של המחקר בתחום וטוענים כי הדבר משליך על המדיניות והפרקטיקה בתחום*. במאמר שפורסם לאחרונה על ידי David Yun Dai ו- Fei Chen מ- University at Albany, State University of New York . הכותבים טוענים כי הפילוג או הקיטוע נובעים מהבדלים בפרדיגמות המנחות את החוקרים, קובעי המדיניות ואנשי החינוך שבשטח. הם מתארים שלוש פרדיגמות החולשות על התחום: פרדיגמת "הילד המחונן" הרואה במחוננות פוטנציאל ותכונה כמותית מולדת וקבועה המיוצגת על ידי IQ; פרדיגמת "ההתפתחות" או "פיתוח הכישרון", הרואה במחוננות מאפיין דינאמי הייחודי לתחום הדעת ואשר מורכב ממגוון מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים-חברתיים וסביבתיים ומוביל להשגים בולטים ומנהיגות בתחום; והפרדיגמה הדיפרנציאלית, המגדירה את הצרכים החינוכיים של תלמידים מחוננים בהקשר של תחומי הדעת בבית הספר, זו התייחסות המאבחנת את הפרט על בסיס התאמת התוכן מבחינת קצב הלמידה, עומק התכנית ומורכבות הצגתה ובנוסף גם תחומי העניין ומגוון תכונות אישיות.gcq6

מהי פרדיגמה?

פרדיגמה היא מסגרת של מחשבה או מעשה החולשת על החשיבה, ההרגשה והעשייה בתחום מסוים, באופן שבו היא הופכת לנורמה (Kuhn, 1962). פרדיגמה של פרקטיקה חינוכית מוגדרת על ידי השאלות מה, למה, מי ואיך. פרדיגמה מדעית (תומס קון 1962) הקשורה לתופעת טבע עוסקת בעיקר ב- "מה" וב- "איך" ובדרך כלל נטען כי היא תקפה באופן אוניברסלי. לעומת זאת, פרדיגמה בחינוך, עוסקת במעבר ל"מה", טבע הלמידה וההתפתחות הקשורה לתחום, ומכניסה היבטים ערכיים של "למה", התערבות או יעדים מסויימים הרצויים לפיה, איך אפשר לקיים אותם, ומי יהנה מההתערבויות הללו. בנוסף, פרדיגמה כזו איננה אוניברסלית ולמעשה היא פועלת ברמת התכנית.gcq5

כיצד מתבטאים מרכיבי הגישה הפרדיגמטית בחינוך מחוננים?

  • מה? ההגדרה והמהות של מאפייני המחוננים וההתנהגויות שלהם
  • למה? הרציונל והתכלית לשירותי חינוך מחוננים בנוסף/במקום החינוך הרגיל
  • מי? למי נדרשים שירותי חינוך המחוננים. איך נכיר אותם ואת הצרכים שלהם?
  • איך? איך אנחנו מספקים את השירותים? באילו אסטרטגיות ניתן להשתמש, ואיך נדע אם הן יעילות?

gcq2

פרדיגמת "הילד המחונן"

מה? מחוננות היא תכונה אנושית כללית שניתן למדדה באופן מהימן באמצעות מבחני אינטליגנציה (IQ). משמעה הוא היכולת ללמוד  בקצב מהיר, להגיע לשליטה ברעיונות מסובכים ולהסביר ברמה גבוהה של הפשטה

למה? טרמן: בראייה אינסטרומנטלית, מטרת חינוך המחוננים היא להפיק את המירב מפוטנציאל גבוה, להפוך את הילדים  המחוננים למנהיגי העתיד בתחומים השונים של העשייה והחשיבה האנושית.

מי? כל מי שקיבל את התווית או הסטטוס של מחונן לפי מבחני IQ:  לפי טרמן, 3%-5% ולפי האיגוד האמריקאי לילדים מחוננים (National Association for Gifted Children )  10%. בכל מקרה, ה- cutoff הוא שרירותי (Hertzog 2009)  ולעיתים קרובות למרות שהשיטה מונומטרית, מתחשבים באופן שונה בתת קבוצות כמו מחוננים יצירתיים, בנות,  תת-השגיים, לקויות למידה.

איךלפי טרמן ומודל היעילות החברתית של החינוך, המחוננות היא פוטנציאל גבוה ויש להציע שירותים כמו תכניות שליפה המכוונות להגברת היצירתיות, מנהיגות וחשיבה מסדר גבוה ותכניות האצה בתחומים ספציפיים. בנוסף, ברור לרבים שאינטיליגנציה גבוהה מהווה תנאי הכרחי אך לא מספק להשגים והצטיינות אצל מבוגרים. ישנם זרזים חברתיים ורגשיים הממלאים תפקיד חשוב, לדוגמה מוטיבציה, אישיות והזדמנויות (הוראה, תמיכה טכנית). לכן תכניות מחוננים צריכות לספק אתגר מתמיד והזדמנות למחוננים ללמוד עם עמיתים מחוננים בסביבה עתירת חשיבה ויצירתיות גירוי.

פרדיגמת "פיתוח הכישרון"

בשנות ה-80-90 התעורר חוסר שביעות רצון מהפרדיגמה של "הילד המחונן". ראשית ההגדרה המבוססת על IQ החמיצה ילדים המחוננים בתחומים ספציפיים וילדים שההבשלה שלהם לא התאימה למועד האיתור. בנוסף התברר כי קיים פער בין מחוננות "של בית ספר" לבין מחוננות יצירתית-פרודוקטיבית (רנזולי 86). החוקרים הציעו כי חינוך מושכל מבחינה התפתחותית, יטפח כישרון בתחומי חוזק מגוונים עד לתרומה משמעותית ובולטת. וכך במקום קטגוריה של מחוננות גנרית, מקבלים הפועלים בגישת הפרדיגמה ההתפתחותית מגוון ביטויים ומסלולים של התנהגות וביצוע כמחוננות.

מה? מחוננות היא תכונה הניתנת לשינוי ואשר מורכבת מאוסף של יכולות ופוטנציאלים המתפתחים במהלך החיים והם קוגניטיביים ולא קוגניטיביים. מושם דגש על: א. האופי המתפתח, המשתנה והייחודי לתחום של הכישרון. ב. התפקיד החשוב של מוטיבציה. ג. התפקיד החשוב של הזדמנויות בעיתוי נכון והתנסויות עמוקות בתחום. ד. מסלולים שונים ונישות של התפתחות. ה. תמיכה טכנית וחברתית, כולל מנטורים בכל צעד בדרך.

למהמטרת פיתוח הכישרון היא לטפח מגוון רחב יותר של חוזקות ותחומי עניין ולעזור לתלמידים להגיע למצויינות והישגים בתחומים שבחרו ובנוסף, למנהיגות ותרומה לחברה. רינה סובוטניק (2011) טוענת שהראייה הגנרית מובילה לחוסר יעילות התכניות וכי יש להתמקד בסיפוק משאבים בתחומים ספציפיים.

מי? קריטריונים קוגניטיבים ומאפיינים לא קוגניטיביים. פעמים רבות לפי הפרדיגמה הזו הזיהוי מתקיים לצורך קבלה לבי"ס או לתכנית ובשילוב של הערכות כמותיות ואיכותניות. זאת כדי לקבוע מי יפיק תועלת מהתכנית הספציפית לצורך פיתוח הכישרון שלו. פעמים רבות תלמידים "בוחרים את עצמם" להשתתף בתכנית (הזדמנויות למחקר, קורסים באקדמיה, מועדוני דיבייט ופעילויות העשרה)

רנזולי ורייס הציעו את מודל הדלת המסתובבת שבו קבוצת תלמידים מוכשרים מקבלים התנסויות העשרה סדירות והזדמנויות לבחור התנסויות יצירתיות ("מסוג III"). בפרדיגמה זו הבחינות של IQ נעשות פחות מרכזיות בבחירת התלמידים

איךלספק טווח רחב של התנסויות למידה והעמקה בתחומי העניין . ההתנסויות צריכות להיות אותנטיות ודומות לדרך שבה בעלי המקצוע עובדים בעולם האמיתי ככל האפשר, כולל חשיבה פרודוקטיבית והפקת תוצר בעל השפעה חברתית אמיתית (רנזולי ורייס 1997(. רינה סובוטניק  ועמיתיה  מציעים שלב ראשון של העשרה וחשיפה למגוון תחומים ושלב שני של העמקה והגעה למומחיות בתחום העניין (subotnick et al., 2011). הם מציינים כי לתחומים שונים יש מסלולי התפתחות שונים של הכישרון. למשל מתמטיקה ומוסיקה המתחילים להתפתח מוקדם ואילו פסיכולוגיה ומשפטים המתפתחים מאוחר יותר. כמו כן, קיימת חשיבות גדולה להתנסויות בהנחיה על ידי מנטור מתחום הדעת.

הגדרה מקיפה למחוננות, סובוטניק וחוב', 2011

מחוננות היא ביטוי של ביצועים או תפוקה ברמה הנמצאת באופן ברור בקצה העליון של הפיזור בתחום הכישרון גם בהשוואה לפרטים מוצלחים בתחום.

המחוננות מתפתחת, בכך שבשלבים הראשונים, המשתנה העיקרי הוא פוטנציאל; בשלבים הבאים, המדד למחוננות הוא הישגים; ובכישרונות מפותחים במלואם, הצטיינות (eminence) היא הבסיס עליו ניתנת תווית המחונן.

משתנים רגשיים-חברתיים ממלאים תפקיד חיוני בביטוי מחוננות בכל שלב התפתחותי. משתנים קוגניטיביים ופסיכו-סוציאליים ניתנים לעיצוב ונדרש טיפוח מכוון שלהם.

פרדיגמת "דיפרנציאציה והתאמה אישית לצרכים"

גישה זו שואפת להתאמה אידיבידואלית של הלמידה לפי הצרכים, personalized learning . הגישה מטילה ספק ביעילות תכניות השליפה כתוסף לחינוך הרגיל ללא תכנון שיטתי לכל תלמיד המאפשר סביבת למידה מתאימה לכל היום בכל יום. הגישה שואפת להגיע לתגובתיות דינמית ככל האפשר בדומה לחינוך המיוחד ולשיטת (RtI (response to intervention.

מה? הגישה מגדירה את צרכי התלמיד במסגרת הנושאים הנלמדים בבית הספר וקוראת לדיפרנציאציה כשהתוכן הקוריקולרי יוצא אל מחוץ לאזור ההתפתחות הקרובה (PDZ) – קל מידי או קשה מידי.  זאת באופן הספציפי לתחום ופתוח לשינוייםץ ההתאמה צריכה להתייחס לקצב הלמידה, עומק התכנית ומורכבות העיסוק בתחום.

למה? למנוע פיצול המעורר חשש לחוסר שיוויון הזדמנויות בין אוכלוסיות שונות, ולהתאים טוב יותר לחוזקות ולתחומי העניין.

מי? לפי גישה זו הזיהוי משתנה. אין סטטוס "מחונן" ואין לבחור קבוצה אלא לאבחן פרטים. האבחון צריך להתקיים עם "תקרה גבוהה" ובאופן מבחין כך שהאתגר או השאלות לא יהיו קלות מידי.

איך? תגובתיות דינאמית, אבחון מתמיד והתאמה המשתנה לפי הצרכים. הדיפרנציאציה היא איכותית וכמותית ומתרחשת בבית הספר באופן התואם את החוזקות הייחודיות ותחומי העניין של הלומד.

הצבת מרכיבי הפרדיגמות אלו לצד אלו, עוזרת להשוואה ביניהן.

table1

איך אתם מרגישים/חושבים מול החלוקה הזו? איזו פרדיגמה אתם מעדיפים? האם צריך לבחור? אלו תכניות מתאימות לאחת או יותר מהפרדיגמות? מה כדאי לשנות וכיצד? 

אתם מוזמנים להעיר ולהאיר למטה בתגובות 🙂

גילמור קשת, PhD. מדריכה ארצית למחקר ופיתוח באגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך.

מקורות:

David Yun Dai and Fei Chen, Three paradigms of gifted education: In search of conceptual clarity in research and practice. Gifted Child Quarterly. 2013 57:151

Rena F. Subotnik, Paula Olszewski-Kubilius, and Frank C. Worrell, Rethinking Giftedness and Gifted Education:A Proposed Direction Forward Based on Psychological SciencePsychological Science in the Public Interest, 2011. 12(1) 3–54

*  Ambrose, vanTassel-Baska, Coleman and Cross, 2010; Dai, Swanson and Cheng 2011; Ziegler and Raul, 2000

פורסם לראשונה בבלוג "במוזה" ב- 14.1.2015, לתגובות שם.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s